נעה בלאסמוסיקהיוגהחינוךEnglish Version
"המקום ההוא" אוסף סיפורי דרך

חדר המקורים

חדר המדידה שקק חיים והיו בו ציפורים שונות.
היו ציפורים שרכשו לעצמן מקור אדום כדם והיו ביניהן שהעדיפו מקור צבעוני - כתום שחור. בעלת חדר המדידה התמחתה בהכנת מקורי ציפורים. היא ידעה על הסוגים השונים והאופנים בהן הציפורים אוהבות להתקשט. היא גם טענה שיש קשר בין סוג הציוץ לצורת המקור. דבר שהקנה לה מעמד מיוחד אצל בעלי הכנף.
יום אחד הגיעה לחדר המדידה ציפור לבנה מיוחדת במינה. הציפור הייתה נטולת מקור ובכל זאת ציוצה נשמע למרחקים.
בעלת ה המקום בחנה אותה בדקדקנות והצהירה: "מקולות הציוץ אלמד על המקור המתאים."
היא הקשיבה והקשיבה והציפור הלבנה המשיכה לצייץ מתוך לבה ומתוך בטנה. לבסוף בעלת המקום סימנה לה להפסיק ואמרה:
"יש 78 דרכים להגיע לגילוי המקור המתאים לך. אין ספק שאת מבינה שהבחירה תהיה קשה."
הציפור הלבנה צייצה מתוך בטנה: "האוכל אף אני לעזור בחיפוש?"
"ללא ספק" ענתה בעלת המקום, "זו תהיה עזרה משמעותית ביותר."
"והיכן עלי לחפש?" שאלה הציפור הלבנה בציוץ חרישי
בעלת המקום הורתה לה להיכנס לחדר המקורים "שם, אמרה, יש מדרונות חלקים, זוויות חדות והרבה תעתועים." אמרה, "את צריכה למצוא את המקור שנמצא במקום הכי שמור! היזהרי במיוחד מהמקורים הצבעוניים, אלה לא נועדו בשבילך!" בסיימה את דבריה דחפה בקלות את הציפור הלבנה לחדר המקורים וסגרה את הדלת מאחוריה.
הציפור הייתה נבוכה ומבולבלת כאחד, לא היה סיפק בידה להתאושש מהתיאור המוזר וכבר מצאה את עצמה בחדר המקורים. הסתבר לה שמתוך חדר זה יצאו חמישה מסדרונות ארוכים. הציפור הלבנה עמדה במרכז החדר מבלי לדעת לאיזה מהמסדרונות תכנס תחילה.
"ממילא, אמרה לעצמה, לא אדע אם המסדרון שנכנסתי בו נכון לי, אז אכנס להיכן שישאוני רגלי." היא דשדשה על הרצפה ורגליה הובילוה למסדרון השלישי. היא חשבה שהייתה יותר מרוצה אם זה היה המסדרון המרכזי, אבל בין חמישה מסדרונות מי המרכזי? השאלה ניקרה בראשה ללא הרף בהלכה במסדרון השלישי, עד שהגיעה לסופו.
בסוף במסדרון היה מדף לבן מעוצב להפליא עליו היו מונחות צנצנות עליהן היה רשום: רק למקורים צבעוניים!
הצנצנות היו חתומות ולא ניתן לראות מה בתוכן. הציפור הלבנה נזכרה במה שאמרה לה בעלת המקום והחליטה לחזור על עקבותיה.
"זהו זה! אמרה, זה בגלל שאיני יודעת היכן המסדרון המרכזי ולעולם לעולם לא אדע!" באמרה זאת החלו פלגי מים זורמים מעיניה. הפלגים נקוו ברצפה והשיטו אותה במהירות לחדר המרכזי. שם, בעודה נבוכה ונפשה נסערת, מצאה את עצמה נכנסת למסדרון הרביעי. הוא היה קצת יותר רחב ומוטת הכנפיים שלה הייתה בדיוק לפי רוחבו.
אולי זה המסדרון שלי? חשבה, מקווה, נרגשת. ציוצים הומים יצאו מליבה כשהגיעה לסוף המסדרון.
בסוף המסדרון זה היה שוב מדף לבן מבהיק ואור רב היה סביבו. על המדף ישב בעל חיים מוזר ויוצא דופן מכל אשר ראתה מימיה. הוא נראה כבעל חיים מיתולוגי: ראש כשל ג'ירפה, גוף כשל חתול וזנב של סנאי. הזנב התנפנף הלוך ושוב בשמחה כלפיה.
"מי אתה?" שאלה הציפור הלבנה
כתשובה, בעל החיים הכניס את צווארו פנימה וכל כולו נראה כחתלתול. אפילו הזנב נראה כמו זנב חתול אנגורה.
"זו תופעה מעניינת, אמרה הציפור הלבנה לעצמה, המרשה אתה לי לגעת בך?"
כתשובה התקפל בעל החיים כולו עד שהפך לשבלול. והשבלול התגלגל לרגלי הציפור.
"אוהו, אמרה הציפור, בהתבוננה בשבלול. כמה חבל שאין לי מקור, אילו היה לי, הייתי יכולה לתפוש אותו ולבחון אותו כהלכה."
באותו רגע עלה הצוואר של בעל החיים מעלה והזנב הפך לזנב סנאי ואילו הגוף הפך לגוף כבשה.
בעל החיים המוזר פתח פיו ואמר:
"שבי על צווארי ונעשה חיים! מהרי!"
הציפור הלבנה היססה ושאלה את עצמה אם חברתו תנעם לה.
"מאוחר!" קרא בעל החיים ונעלם בעמקי המסדרון ספק בריצה ספק בריחוף.
"שוב הפסדתי"! מיררה בבכי.
באותו רגע הגיעה בעלת המקום ואמרה לה: "עליך להיכנס למסדרון הראשון!"
"תודה", אמרה הציפור ומיהרה לעבר המסדרון הראשון.
המסדרון הראשון היה מלא בציפורי כנף. היה קשה לפלס בו דרך.
"לאן את ממהרת?" שאלו אותה כולן
"בעלת המקום הורתה לי להיכנס לכאן" ענתה, ומיד כולן פינו לה דרך בכבוד והיא אצה רצה לסוף המסדרון.
בסוף המסדרון היה מקום בו היו כל הזרעים שבעולם סדורים בתערוכה מרהיבה.
"אהה, קראה הציפור הלבנה, אז זה המקום בו אקבל את המקור שלי".
באותו רגע הופיע בעל המקום והושיט לה מקור שקוף צלול להפליא. המקור נדבק לפיה כאילו מימים ימימה שם היה מקומו ואז החל המסע המופלא בין הזרעים.

חזרה לרשימת הסיפורים

הדף שהנכם קוראים עכשיו הודפס מהאתר של נעה בלאס - http://www.noablass.com - בקרו באתר כדי לקבל עוד מידע ולהתעדכן בחדשות!