נעה בלאסמוסיקהיוגהחינוךEnglish Version
"המקום ההוא" אוסף סיפורי דרך

הטליסמנים

שלומו היה תלוי במחרוזת. המחרוזת הייתה תלויה על הקיר שבחדר עבודתו.
במחרוזת היו צדפים, קמעות וטליסמנים עתיקים. כל יום היה ממשש את המחרוזת וחוזר ותולה אותה על הקיר.
הטליסמנים העתיקים הפיצו אור מיוחד שרק הוא ראה. בדרכו מהבית ובחזרה היה מרבה להרהר בהם.
את המחרוזת רכש מידו של סוחר עתיקות ומיד ידע שלפניו התכשיט האמיתי היחידי בעבורו. מרוב התרגשות נדדה שנתו לילות רבים ולבסוף תלה את המחרוזת על קיר חדר עבודתו.
כשכתב לפסנתר היה אחד הטליסמנים נוצץ וזןהר וכשכתב לתזמורת הרגיש איך חבורת צדפים עתיקים יוצאת במחול. אחד הטליסמנים היה מיוון הקדומה והוא נמצא תחת עצו של פאון. הוא האמין בכל לבו שסודו של פאון מצוי בטליסמן ההוא. וכשהלחין את "מנחת אחר הצהרים של פאון" לא פסק להתבונן בטליסמן.
את הקמעות שמר ליחסיו עם נשים, הן שרתו אותו בדרך כלל מלבד מקרה אחד בו השתמש בקמע הלא מתאים.
הוא שמע את הטליסמנים דוברים אליו בשפה קדמונית ותרגם אותה לשפת הצלילים.
המוסיקאים בני דורו כינו אותו אימפרסיוניסט, אבל באמת הוא היה חובב טבע מובהק, טבע הסודות הגדולים.

חזרה לרשימת הסיפורים

הדף שהנכם קוראים עכשיו הודפס מהאתר של נעה בלאס - http://www.noablass.com - בקרו באתר כדי לקבל עוד מידע ולהתעדכן בחדשות!